פנאטית חמודה
בחנוכה גזר עלינו אנטיוכוס שמד רוחני ונאבקנו. היום אנחנו עושים זאת בעצמנו
מאת: עינב דרומר
"מה, את דתיה? וואלה, לא נראית... מה דתיה דתיה? אבל את לא מהפנאטים, נכון?" הוא מתפלא. "פנאטים?" אני לא מבינה.
"כן נו, השחורים החשוכים האלה שהולכים עם זקן ומגבעת ומאמינים בארץ ישראל השלמה. אלה שהם נגד המדינה ובעד הגולן ובכוונה הולכים ומתיישבים במקומות שיש בהם ערבים. הנשים שלהם מגלחות את הראש והגברים משתלטים לנו על הצבא ובכלל, הם חיים על חשבוננו. לא סובל אותם!".
"אתה קצת מתבלבל...", אני אומרת. "מה? גם את כזאת? עדיין חושבת שיש דבר כזה אלוהים? לא נורא. את לפחות דוסית חמודה".
שיחות כדוגמת זו ניהלתי עשרות פעמים בחיי. בכל פעם מחדש אותן שאלות ואותו מבט מופתע, איזשהו כשרון מיוחד לאחד את האוכלוסיה הדתית והחרדית על כל גווניה תחת הגדרה אחת – פנאטים, ולבסוף השלמה עם זה שיכול להיות שיש דוסית שלא שמה לה למטרה לעשוק את החברה ולחיות על חשבונה, אבל היא לא באמת דוסית ובסוף גם היא תגלה את האור ותתפקר.
אנשים פוחדים מאוד להיקרא "פנאטים", זה לא נעים. אז כל אחד מסתיר או מתנצל על החלק ה"חשוך" שבו. יהיו כאלה שיתנצלו על כך שהם נולדו יהודים, שהם מקיימים מדי פעם חגים מסויימים אבל רק את "מה שיפה בהם", ואחרים יסתירו את אמונתם בבורא אימננטי או טרנסצנדנטלי, את שאיפתם להגשמת הרעיון של א"י השלמה, את העובדה שאמא שלהם מכסה את ראשה בבד וכו'.
השאלה היא מהו חושך ומהו אור ומי קובע ומגדיר זאת? להתחפש לשפנפנה בפורים – אור, אך לקרוא מגילת אסתר בפורים – חושך. להדליק מימין לשמאל שמונה נרות ביום הראשון של חנוכה – אור גדול אך אמירת הלל שלם בחנוכה – חושך עצום. האם האור משמעו לרוקן את היין ולהישאר עם החבית?
אכן בפורים ובחנוכה עולה נושא האור לעומת החושך, אך אחד ההבדלים בין חנוכה לפורים הוא שבפורים המן ואחשוורוש גזרו השמדה גשמית של עם ישראל ובחנוכה, גזרו היוונים על היהודים השמדה רוחנית ואסרו עליהם לקיים חגים ומצוות. אם בזמנו, מי שגזר עלינו כליה רוחנית היו עמים אחרים, כיום אנחנו עושים זאת במו ידינו, בדיבורינו ובהתנצלויותינו. זאת בושה גדולה להיות יהודי בימינו ויהודי דתי – על אחת כמה וכמה.
אנחנו עושים מאמצים כבירים להחביא את יהדותנו, להתנתק מאנשי החושך או לכפות עליהם לראות את האור. מה גדולה שאיפתנו להפוך לאנשי העולם הגדול הנאורים ולחיות ככל העמים – באור גדול מקיף ואינסופי. כן, בטח...
הכותבת היא נגנית חצוצרה ומנהלת להקת "דוסה נובה"
קבוצת נגנים מצליחה עם היסטוריה עשירה של הופעות בפסטיבלים שונים בארץ ובחו"ל בהם פסטיבל הכליזמרים בצפת, פסטיבלים בירושלים ועוד, התאגדה לייצר את להקת החתונות המקצועית והטובה בתבל. ב"דוסה נובה" אנחנו מאמינים בני מאמינים במוסיקה טובה ומשובחת, המרנינה את הלב ומקפיצה את הרגליים.
052-5990165
http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FFEKHM&c41t4nzVQ=EF
הקישור לפוסט: http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4165732,00.html
חבר בעמותות "רוח טובה" "החוויה היהודית"מנהל קשרי חברה וקהילה ב"קמפוס מופת למדעים", כאחראי על מיזמים חינוכיים ,קשרי קהילה ומשימות לאומיות בפרוייקט "מצליח" -מצויינות לימודית חברתית, כפר הנוער הודיות וקמפוס תו"מ לטכנולוגיה מנהל אתר "תורה" http://www.torah.in/he1
